כתבות

ההתנסות הראשונה שלי בכתיבה עיתונאית היתה בחסותו של עיתון נוער חתרני (או לפחות עם פוזה כזאת...) בשם "חמצן". השנה היתה 1985, אני הייתי בכתה י', שמואל (שמוליק) שם טוב (לימים העורך הראשי של מקומוני "ידיעות אחרונות", ומנכ"ל ערוץ 2) היה אז העורך הצעיר והמרדני של העיתון, ודוד ארליך (שהספיק מאז להקים את קפה "תמול שלשום" ולפרסם שני קבצי סיפורים) היה רכז הכתבים.  הכתבות שלי מאז שמורות איפשהו בבית הוריי.

לא חשבתי על כתיבה עיתונאית מאז - ועד שיצאתי מהארון, בעצם. התחלתי לכתוב ב"פי האתון", עיתון הסטודנטים הירושלמי, ומהר מאוד הבנתי שזה לא ממש מספק אותי. "את" ו"הזמן הוורוד" היו השלב הבא, ופה ושם גם פרסמתי כתבות במקומות אחרים. בספטמבר 2002, שלושה חודשים לאחר שחזרתי מנסיעה משמעותית ביותר בארה"ב, התפרסמה כתבת השער הראשונה שלי, "חסד מופלא", שהיתה גם הכתבה הראשונה שלי במגזין "חיים אחרים".

בעבר התפרסמו שתי כתבות שפרסמתי באתר של "מעריב", אך הן אינן מופיעות באתר החדש. בינתיים, תוכלו להנות ממבחר מכתבותיי שהתפרסמו במקומות אחרים. כל הכתבות מובאות בגרסת html, כך שתוכלו לקרוא אותן בנוחות.

 "ביס  בדרך אל החופש", פורסמה ב"חיים אחרים", יוני 2004. כאן אני מביאה את הגרסה המלאה של הכתבה.
שרית שמשוני מטפלת בהפרעות אכילה בשיטת "החופש לאכול", שאין בה דיאטות והגבלות, אלא הקשבה לגוף. את יתרונות השיטה למדה שרית על בשרה, תרתי משמע. ראיינתי אותה אחרי שהשתתפתי בסדנה שלה, וגיליתי כמה השיטה הזאת מתאימה גם לי. אם הקשבה פנימית מדברת אליכם, באתר של"חיים אחרים" תוכלו בוודאי למצוא עוד דברים שיעניינו אתכם.

"אנני, הגרסה למבוגרים", פורסמה ב"העיר",19.7.2001.
אנני ספרינקל, אמנית, הילרית, ויוצרת פורנוגרפיה פמיניסטית. היה לי הכבוד והעונג להיפגש איתה בוולנטיינ'ס דיי, חג האוהבים האמריקאי, פגישה שהפכה לחלוטין את השקפת עולמי בענין פורנוגרפיה ופמיניזם. אשה סקסית וחזקה. אם לכולנו היתה גישה כל כך בריאה לסקס, העולם היה הרבה יותר משוחרר, בלי ספק.

 "חסד מופלא", פורסמה ב"חיים אחרים", ספטמבר 2002.
כתבת השער הראשונה שלי, ב"חיים אחרים", ובעיתונות בכלל, שהתפרסמה בראש השנה תשס"ב, היתה על ראם דאס, לשעבר ריצ'רד אלפרט, מנהיג רוחני שעבר כמה גלגולים בחיים האלה. האדם הקרוב ביותר לתואר "מואר" שהכרתי בחיי, איש מלא אהבה, שמדבר איתך בגובה העיניים.

בין השאר, שאלתי בעצתו, איך להתמודד עם "המצב". במדור התרגום באתר זה תמצאו תרגום שלי לטקסט שלו, "להיות אהבה".

 "חלוצה בספר התודעה", פורסמה ב"חיים אחרים", אוקטובר 2002.
עם ניטה ליטל, מטפלת ב-NLP, שמאנית ורקדנית מסנטה קרוז, קליפורניה, עברתי טיפול עמוק, שהביא אותי למקומות חדשים בחיי. אני מתארת את הטיפול, יחד עם סיפור חייה ועולמה של ניטה, שהספיקה לראות ולהראות עולמות שלמים. למי שרוצים לדעת מה קורה בארץ בתחום, ולהרחיב את ידיעותיהם בנושא, אני ממליצה על האתר של אהובה קשת: www.akeshet.com

 "במשיחת גוף", פורסמה ב"חיים אחרים", יוני 2003.
את גילה אמסלם הכרתי לפני ארבע שנים, כשהיתה במקום אחר לגמרי בחייה. שנתיים אחר כך היא ויתרה על זוגיות ועבודה קבועה, כדי להתמסר לציור שפיתחה, ציור בגוף. גילה הדריכה אותי במסע שעברתי עם הגוף שלי, על גבי הבד, וגם עמוק בפנים.

"מריפואנה - ענני חמלה", פורסמה ב"חיים אחרים" דצמבר 2003.
ואלרי ומייק קוראל, חלוצי המריפואנה (מריחואנה רפואית. המלה, שאותה הגתה מעיינה וכטל, מזכירה לי תמיד את המלאך רפאל, ושהתרופה הזאת היא מתנת האלה לבני האדם) בקליפורניה, הם דמויות מופת בעיניי. מלבד מידע על התרופה, ועל הדרכים בהן היא יכולה להועיל לחולים (גם בארץ!) במחלות שונות, מספרת הכתבה על מאבק חברתי שמתנהל בדרכים רוחניות. יש מה ללמוד מהם, אני חושבת.