התחלתי לתרגם בעצם, כתוצאה מאילוצים
כלכליים. אוברדראפט שהלך והתרחב גרם לי לחפש מקורות הכנסה נוספים, וכך הפכתי
שעשוע לשעות הפנאי - למקצוע. לאור השנים והידע הרב שצברתי במדעי הרוח (יש לי
תואר MA בתולדות האמנות), התחלתי לתרגם בתחילה טקסטים אקדמיים,
עבור סטודנטים לתארים
מתקדמים. אני נהניתי, הם היו מרוצים, ומהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה להסתפק
בעשרים שקל לשעה. בשנת 2000 התחלתי לעבוד בקבוצת "אנשים ומחשבים", שאז מנתה את
המגזינים "ביזנס 2.0", "גאדג'טס", "קליק", "אינטרנט וורלד" ו"פיסי מדיה",
ואפילו כתבתי טור אישי ל"ביזנס 2.0", הגרסה העברית של המגזין הבינלאומי היוקרתי
לכלכלה חדשה. באותה שנה יצא גם קובץ הסיפורים שלי, "תאנים, אהובתי",בהוצאת "שופרא".
הצעתי לאילן שינפלד, המשורר והמו"ל, לתרגם, כעסקת חבילה, את הספר
Dyke and the Dybbuk ספר יהודי וגם לסבי (עוד עסקת חבילה). אילן קיבל את הצעתי והספר
התפרסם מאוחר יותר באותה שנה.
בשנת 2001
התפוצצה בועת ההיי טק, ולקחה
איתה את חלק גדול מהמגזינים שעבורם תרגמתי. השינוי הזה, מצער ככל שיהיה לעובדי
החברה, עשה לי רק טוב, ועזר לי להמשיך ולהגשים את החלום שלי:
תרגום ספרותי, או
לפחות עבור הוצאות ספרים. תרגמתי מאז
את הספרים "חיים בעידן החדש"
של פול רולנד, "מדיטציה"
מאת ביל אנדרטון ו"יוגה"
מאת טארה פרייזר להוצאת "כינרת", ואת הספרים "סימני חיים
2002", "101 סודות שכל אבא יודע" ל"בבל",
"עדיין כאן" מאת ראם דאס להוצאת "רימון חיים אחרים", ו"מצב העולם 2004" לבבל -
מכון השל (יחד עם חברתי שלומית אבירם-כנען).
תרגום הוא, בעיני, זכות גדולה. ראשית, משום הוא מאפשר להביא ספר אל קהל הקוראים
הישראלי. אבל מעבר לכך, יש בו גם חדירה לעולמו/ה הפרטי של הסופר/ת. אני כאילו
הופכת לעדה לרעיונות, להתחבטויות, ולדיאלוגים הפנימיים שעלו במוח/ה ונפשו/ה של
הסופר.
בשנים האחרונות (2004-2009) בהן חייתי
בסנטה קרוז, קליפורניה, העשרתי והעמקתי את הידע שלי בשפה האנגלית. קורסים
שלקחתי בכתיבה יוצרת ותסריטאות בקבריו
קולג' הרחיבו את יכולות הכתיבה שלי בשפה זו. בשנים אלו כתבתי
שני תסריטים באורך מלא באנגלית, ותרגמתי עשרות מאמרים
וטקסטים מדעיים, רפואיים ומשפטיים מעברית לאנגלית
ומאנגלית לעברית.
אם אתם מעונינים בתרגום מאחד הסוגים
שנמנו לעיל, לשני הכיוונים, אתם
מוזמנים ליצור איתי קשר
בדוא"ל:
gimmel@danapeleg.com
. גם קורות החיים שלי נמצאים כאן באתר.
יש כמה וכמה ספרים שאני
חולמת לתרגם, וכולם
מופיעים כאן, באתר, במדור ספרים, חלקם יחד עם דוגמאות תרגום. לכולם, לדעתי, יש
פוטנציאל מסחרי:
Timothy Leary. Flashbacks:
A Personal and Cultural History of an Era.
האוטוביוגרפיה של טימותי לירי, מי שכונה
"נביא הל.ס.ד", מתארת את המהפכה שעברה על אמריקה בשנות השישים מעין
הסערה ממש. אבל זה גם סיפור חיים מרתק, של מי שתמיד ברח ממסגרות, וחיפש דרכים
חדשות. הוא נרדף בידי המימסד, ישב בכלא וברח ממנו, אבל הצליח לשנות את תודעתו של
דור שלם. המלה "פלשבקים" מתייחס לתופעת לוואי של ל.ס.ד, אבל גם לאופן בו
בנוי הספר. בארץ יכול הספר לדבר
אל בני דור מסיבות הטראנס, אנשי העידן החדש, ותיקי שנות השישים, ולכל מי שאוהב
סיפורי הרפתקאות בכלל.
כאן תוכלו למצוא שתי דוגמאות תרגום:
אחת המספרת על המשפחה בה
גדל,
והשניה על הרגע בו טבע את הסיסמה: "להידלק, להתחבר, לנשור!"
Nina Graboi.
One Foot in the Future: A Woman's Spiritual
Journey.
גם לנינה גרבוי יש סיפור חיים בלתי שגרתי, וגם
הוא, במידה רבה, סיפורם של ההיפים, סיפורן של שנות השישים באמריקה, התקופה החביבה
עליי ביותר. נינה נולדה למשפחה יהודית בוינה ב-1918. היא הצליחה לברוח בעור שיניה,
עם בעלה, לארץ האפשרויות, שם שקעה בחיים בורגניים בפרברים. חיפושיה הובילו אותה
לדרך הרוחנית, ובשלב מסוים הכירה את טימותי לירי, ונשרה, כלומר, עזבה את מסלול
החיים השגרתי המצופה ממנה, והפכה לאמא של ההיפים. המסעות, בעולם הפיזי ובתודעה,
ששינו את חייה, מתוארים בעוצמה. הפרולוג, שאותו תרגמתי
כאן, הוא
אחת הדוגמאות
המופלאות לכך.
שוב, ספר
מרתק, כתוב היטב, שעשוי להתחבב על אנשים רבים.
Tom Robbins.
Even Cowgirls Get the Blues.
הרפתקאותיה המופלאות של סיסי הנקשואו-גיץ',
האשה בעלת האגודלים הענקיים, בחוות "ורד הגומי" ובעיר הגדולה עם בוקרות
פמיניסטיות, איל קוסמטיקה טרנסווסטיט, מתבודד יפאני חרמן, צייר חצי אינדיאני ומי
לא. סיפור שעוסק במהותו בשונות, ובמה שהיא מביאה לעולם שלנו. ספר ענק,
חכם, שנון, ומפתיע כל רגע. הסרט באותו שם, בכיכובה של אומה ת'ורמן, לא מצליח להעביר
את עושרו. מצ"ב קטע
בתרגומי.
Starhawk. The Fifth Sacred Thing
and
Walking to Mercury.
הספר הראשון הוא סיפור ההרפתקאות סקסי,
שבו כולם יכולים לאהוב את כולם, בלי תוויות והתניות. בעיניי, זהו הספר הקרוב ביותר
לתנ"ך של דת האלה. אלא שהדברים בו עדיין לא קרו, ובהחלט יכולים להתרחש. הוא
מתרחש באמצע המאה הנוכחית, בחברה אקו-פמיניסטית, שבנויה על אהבה ושלום. החֶברה
השכנה היא חברה רודנית ואלימה שבה, כצפוי, הנשים מדוכאות עד עפר. ויש גם הצעה
להתנגדות בדרכי שלום, שהיא דרכה של סטארהוק. מצורף כאן תרגום של
ההצהרה על ארבעת
היסודות הקדושים
(דוגמת תרגום לא אופיינית לספר, מן הראוי לציין) שמופיעה בפתיחת הספר, ושמסכמת את כל אמונותיי בכמה שורות. מי יתן
והחזון שלה יתגשם, במהרה בימינו אמן.
הספר השני, Walking to Mercury, הוא מה שנקרא pre-sequel, ספר המשך לראשון,
שעלילתו מתרחשת לפני תקופתו של הספר הראשון, בשנות השישים והשמונים של המאה
הקודמת. זהו סיפורה של מאיה, הכוהנת בת המאה מ- The Fifth Sacred Thing, עד לשנתה הארבעים. במידה רבה, זהו
גם סיפורו של הדור שצמח בארה"ב בשנות השישים. יש שם סיפור אהבה מתמשך בין שתי
נשים, ויש גם גבר בתמונה, וילדה, ונסיעה לנפאל. מרתק, נפלא ומומלץ ביותר.