"קינסי", במאי: ביל קונדון

דנה ג. פלג

 לפני הכול, מדובר בסרט מעולה: צבעוני, מרתק, סוחף, סקסי כמתבקש, מלא הומור, אבל גם בעל עומק. סרט יפהפה גם למי שאוהב נופים, וכזה שלא מתייפייף ומציג אנשים אמיתיים, למי שלא מת על הוליווד. זה סרט מהחיים, ולא רק משום שהוא מספר את סיפור חייו של אלפרד קינסי (ליאם ניסן הנפלא, ולצידו לורה ליני בתפקיד אשתו), חלוץ חקר המיניות. הוא גדל לאב נוקשה ושמרן (ג'ון ליתגו המצוין), באינדיאנה הנידחת, שבאוניברסיטה שלה לימד אנטמולוגיה. הוא היה מדען, שאסף בשיטתיות חרק מסוג מסוים, שכל פרט שלו שונה מרעהו. עם הגישה הזאת הוא בא לנושא הסקס, ארץ בלתי נודעת שאמריקה הפוריטנית לא העזה לחקור. הוא רוצה לגלות את האמת, והוא עושה זאת בדרך היחידה שהוא מכיר: איסוף. הפעם מדובר בסיפוריהם, ההיסטוריות המיניות, כפי שהוא מכנה אותם, של בני אדם, אותם הוא רוצה להוציא לאור. כך הוא שואף לנקות את הסקס מתחושת החטא שאלפי שנים של דתות פטריארכליות הכבידו עליו.

זו לא משימה קלה, לא רק בגלל שמרנותה של החברה האמריקאית והקושי למצוא מימון לפרוייקט עצום כל כך. הקושי האמיתי נובע מהאופי הבלתי מתפשר, של האיש שהלך עם האמת שלו עד הסוף. כי אם הוא קובע סקלה שלפיה מיניות נמדדת בין 1 ל-7,  (בין הומוסקסואליות מוחלטת  להטרוסקסואליות מוחלטת) הוא גם בוחן את עצמו לפיה, ומתנהג לפי תחושותיו, גם אם זה מסבך את חיי המשפחה שלו, ושל עוזריו. כי בסופו של דבר, הוא מגלה, יש דבר הרבה יותר חשוב מסקס -  אהבה. אז, בסוף דרכו, מובא סיפור שאין בו אף מלה על סקס. הוא מראיין  אשה שהתאהבה באשה בגיל מבוגר, וכמעט שהתאבדה. "זה באמת נורא", אומר לה קינסי בראיון. "לא", היא אומרת לו, ומספרת לו איך קריאת ספרו על מיניות האשה הציל את חייה. הסצינה הזאת תמצתה את הסרט מבחינתי, כיוצרת קווירית. כמוני כקינסי, בשביל זה באמת אנחנו כאן.