אני לא חולת אינטרנט, ולא נוהגת לבלות שעות בשליחת עצומות, בדיחות ותחינות
לידידיי, מכרי ומשפחתי הקרובה והרחוקה. כשאני גומרת יום עבודה, אני סוגרת את
המחשב. אבל את הפסקת הצהריים החביבה עליי, זו של יום שלישי, אני מעדיפה לערוך
בחברת מגזין הדוא"ל
"זמן אשה". זכיתי להתראיין ל"זמן אשה" פעם, ומאז אני מקבלת
אותו בקביעות ובהכרת תודה. אין עוד מגזין כזה בארץ. בארבע מלים: מגזין נשים
פמיניסטי וקליל. בשתיים: כיף אמיתי. ובהרחבה: בדף השער שלו נראית אשה מחייכת,
אשה ממש רגילה, לא דוגמנית, ולא סלבריטי, רק עם חיוך רחב ואמיתי. את דברה של
העורכת, רינת אלוני, שלרוב עוסק בזכויותינו, אלו שיש לנו ואלו שלא, מעטרת יצירת
אמנות עם אמירה בעלת משמעות. הכתבה המרכזית עוסקת תמיד בנושא מאתגר ומרתק
(חינוך אלטרנטיבי, לידה טבעית, נשים בשנות החמישים וכן הלאה), ולצידה סקר מעורר
מחשבה, או לפחות משעשע ("למה רות ירון לא תדברר את מלחמת המפרץ", "איזה מין
טכנופוב יותר?"). מדורים מעניינים נוספים כוללים מידע שימושי (מתי ההפגנה נגד
התוכנית של דודו טופז, או איפה מתקיים קורס ליזמות נשים), המלצות על ספרים,
סרטים ואתרים שווים, וטיפים מעשיים בנושאי אינטרנט, עיצוב, ואפילו בישול, למי
שמוכרחה. לפעמים יש גם הנחות לעסקים וסדנאות שמוזכרים במגזין, או אפילו גיליון
של כתב עת במתנה לעשר הקוראות הראשונות שישלחו דוא"ל. את המגזין חותם, באופן
קבוע, מכתם או פתגם, לרוב מפיה (או פרי עטה) של אשה, ותמיד עם פואנטה שנונה.
הפח היחיד שהוא נופל בו, הוא מה לעשות, נטיה חזקה לסטרייטיות ("מה הדברים שהכי
מרגיזים אותך בבן הזוג שלך?") אבל זה מתגמד לעומת כל שאר הדברים שהמגזין נמנע
מהם.
מנוי ל"זמן אשה" אפשר להשיג דרך חברת אריג'נט, בטל' 03-5615322, תמורת 49 ש"ח
לשנה. אפשר להירשם לקבלת שני גליונות חינם בכתובת
www.zmanisha.co.il.
הירחון "אלסי" קרוי כך לא על שם אלסה, הנמרה הגמדית
שמשוטטות בערבות הסלון שלנו, אלא משום ראשי התיבות שלו,
LC,
כלומר,
Lesbian Connection.
עיתון קטן מימדים וחמוד מאוד, שנראה קצת כמו ביטאון הלסביות של שכונת ביצרון
(אילו היה כזה), אבל הקהילה שלו חובקת עולם. זהו אחד המגזינים הלסביים הותיקים,
והוא עדיין שומר על רוח מחתרתית משהו. הוא לא מתמקד בכתבות תחקיר על הלסביות
השיעיות בעיראק (נניח), אלא במה ששמו מרמז: יצירת קשר בין לסביות. יש בו מידע
על מקומות לינה, קבוצות והתארגנויות. יש מדור מיוחד להספדים על לסביות שנפטרו
(עם סיפורי חיים מעניינים), מכתבים מנשים שמבקשות תמיכה, תשובה לשאלה, או סתם
רעיון (מישהי הציעה, במקום לקרוא לנו באנגלית
gay women,
לקרוא לנו WOW,
women oriented women)
וגם רשימות קצרות על ספרים, ארועים ודיסקים. אין לכן מושג כמה פסטיבלי נשים
מתרחשים בארה"ב מדי שנה! גולת הכותרת של העיתון, לדעתי, היא מדור ה-CD.
זו לא ביקורת תקליטורים, אלא
Contact Dykes,
כלומר, לסביות שניתן ליצור עימן קשר כשאת מגיעה לאותה עיר, כפר או עיירה. מדריך
CD
כולל מתפרסם פעם בשנה, ואחריו עדכונים. כל חודש מתפרסמת כפולת עמודים של
Dykes To Watch Out For,
הקומיקס הנצחי של אליסון בצ'דל שמסרב למות, ובצדק. אותי זה עדיין מצחיק, ואני
שמחה שאני יכולה לשמור על קשר עם מו, לויס, ג'ינג'ר וספרואו וכל השאר. טוב לדעת
גם שאם אקלע אי פעם לצ'רי קריק, אלבמה (או לדבאו סיטי בפיליפינים, ולמקומות
יותר ידועים מזה) תהיה מי שתשמח להראות לי את העיר. תמורת 27 $ לשנה, תקבלו מדי
חודשיים 30-60 עמודים של מידע שלא יסולא בפז. לפרטים נוספים, צרו קשר עם המערכת
בדוא"ל:
elsiepub@aol.com
או בטלפון 517-371-5257 (איזור החיוג של איסט לנסינג, מישיגן,
אם תהיתם), בימים ב-ו בין 12-18, בבקשה.