"מלים משלנו", "הזמן הוורוד", אפריל 2000 

אלן הקדוש

כך התוודעתי לאלן גינזברג: לאורכו של שער גליון יולי 1998 של "הזמן הוורוד", באותיות קידוש לבנה שחורות, מעל תמונתה של ליידי סמנתה מהוודסטוק ההיסטורי ההוא, צעקו אליי המלים "הכל קדוש", ומעליהן, תחילת השיר: "קדוש הוא החור. קדושה המציצה. קדוש הזרע שממלא לך את הפה…" קראתי בפה פעור את השיר, עד לתחתית העמוד, שבו נכתב "קדוש מאת ליאור עזיז על פי שיר מאת אלן גינזברג – "הערה לנהמה". השיר הזה, עוצמתי ופראי, כבש אותי לחלוטין, ואחר צהריים אחד התיישבתי וכתבתי את הנוסח הלסבי שלו, "קדושה", והקדשתי אותו בהוקרה ל"קדוש" של ליאור עזיז . כתבתי אותו בבת אחת, במין התפרצות של רגש ודימויים, והוא פורסם בגיליון הבא של "הזמן הוורוד", מתנה ליום ההולדת ה-29 שלי. רק אז, אחרי הפרסום, טרחתי לבדוק מה המקור הראשוני של כל העניין.

השם אלן גינזברג היה מוכר לי. ידעתי שהיה משורר, שנפטר שנה קודם לכן, שהיה יהודי אמריקאי, הומו, ביטניק (מה שנשמע ככינוי גנאי אנכרוניסטי להיפים).  החלטתי להתעמק בעניין. חיפוש בבית אריאלה הניב את "נהמה, שירה ביטניקית אמריקאית" בתרגומו של דן עומר , ספר משנת 1967 (הוצאת י. מרכוס) שכלל מבוא נורא ואיום, ותרגום שנשמע מוזר. אבל השם "נהמה" הדליק אות. השם, והאיור שעל הכריכה ("פתחתי באש" של ליכטנשטיין), העלה אסוציאציה של חיה רדומה, עורר בי דימוי של ישות מאיימת שמתעוררת בתוך ג'ונגל עירוני, הזכיר לי את  נהמת הסאבווי בניו יורק. אני מודה ומתוודה שעד היום לא צלחתי את השיר במלואו, בין אם במקור, ובין אם בתרגום. "נהמה", Howl, כמו רוב השירים של גינזברג (בין השאר "קדיש" שכתב על חיי אמו, "אמריקה" ועוד) הוא שיר ששעומקו כאורכו, שיר שחייבים לקרוא בקול רם, ורצוי במקור. גם כשקוראים אותו בלי קול, הוא מתרומם מעצמו ופורץ החוצה. יש לו קצב סוחף, סחרחר, חסר נשימה. והוא בעיקר צועק את עצמו, את המרד, את המאוס, והכאב, והפחד, והם מתפרצים בלי שליטה, והורסים את העולם הרקוב שמתוכו נוצרו. "I saw the best minds of my generation destroyed by/ madness, starving hysterical naked/ dragging themsekves through negro streets at dawn/..” הוא פותח, וממשיך כעבור מאות שורות "Who let themselves  be fucked in the ass by saintly/ motorcyclists, and screamed with joy,/ who blew and were blown by those human seraphim/ the sailors, caresses of Atalntic and Caribbean/ love,/ who balled in the morning in the evenings in rose/gardens and the grass of public parks and/cemeteries scattering their semen freely to whomebver come who may…”

 גינזברג, שחי כבודהיסט, האמין בכוחן של מלים ליצור ולהרוס עולמות. כשפורסם את "נהמה" ב-1956, הוא עורר מהומה גודלה, ותקופה מסוימת אף נאסר פרסומו. "נהמה" של גינזברג ו"ארוחה עירומה" של וויליאם בורוז, גם הוא הומו, הן היצירות הידועות ביותר של דור משוררי הביט, קבוצה של חברים שנפגשו בניו יורק באמצע שנות ה-40 (ג'ק קרואק, "דרכים", ובהמשך גם פרלינגטי, ועוד. כולם, כמובן, היו גברים. לנשים  היה מקום בעיקר בפרסומות לעקרת הבית בשנים ההן) והשפיעו השפעה עצומה על הספרות והתרבות בשנות ה-50 וה-60. הם הקדימו את ההיפים בחיפוש אחר עולמות חדשים בLSD, ובמזרח, אבל נשארו קבוצה מצומצמת, וכפי שנכתב עליהם באחד מאתרי האינטרנט (www.charm.net/~brooklyn/Topics/BeatGen.html), "אם דור הX הוא כמו וודסטוק, דור הביט היה כמו באר קטן ואפלולי בשתיים לפנות בוקר…"

 השיר "הערה לנהמה" (Footnote to Howl) נפתח במלה "קדוש!" שחוזרת על עצמה 15 פעמים. הוא מקדש את כל מה שנחשב בזוי, סתמי, ופשוט בלתי ראוי, בעיני החברה, בוודאי החברה שבה חי גינזברג. זה מה שעשה ליאור עזיז, וזה מה שעשיתי אני הקטנה, ולדעתי, כל אחד מוזמן לצעוק את הקדושה הפרטית שלו. בשיר הזה, הוציא אלן גיזברג את הכול מהארון, ובגדול. "העולם  קדוש! הנשמה קדושה! העור קדוש! האף קדוש!/הלשון הזין והיד וחור התחת קדושים!" הוא צועק ב"הערה לנהמה" (ואני מעיזה לתרגם), כפי שעשה מעל בימות רבות, בארץ, מעל בימת אוניברסיטה בינואר 1988, כמו באינספור מצעדי מחאה והפגנות בשנות החמישים והשישים, הרבה לפני סטונוול. "הכל קדוש! כולם קדושים! כל מקום קדוש! כל יום הוא נצח! כל אדם הוא מלאך!/ הבטלן הינו קדוש כשרפים! המטורף הינו קדוש כפי שאת נשמתי קדושה/ מכונת הכתיבה קדושה השיר קדוש/ הקול קדוש המאזינים קדושים  האקסטאזה היא קדושה!

קדוש פיטר, קדוש אלן, קדוש סולומון, קדוש לוסיאן/, קדוש קרואק, קדוש הונקה. קדוש בורוז, קדוש קאסידי" הוא מקדש את חבריו ושותפיו, והראשון שביניהם פיטר אורלובסקי, מי שהיה בן זוגו מ1954- כל חייו. "קדושים הקבצנים האלמונים המזויינים  והסובלים/ ומלאכי האנוש המזוויעים/

"קדושה אמי בבית המשוגעים!/ קדושים הזינים של הסבים בקנזס/

קדושה נאקת הסקסופון!/קדושה האפוקליפסה של הבי-בופ!/קדושות להקות הג'אז,  הסוטול, שלום, סמים ותופים!/

קדושה בדידות גורדי השחקים והמדרכות! /קדושות הקפיטריות המלאות במיליונים!/ קדושים נהרי הדמעות המיסתוריים שמתחת לרחובות!/

קדוש הנזיר ההודי הבודד/קדוש הכבש הענק של המעמד הבינוני!/ קדושים רועי המרד המטורפים!/ מי שמבין את לוס אנג'לס הוא לוס אנג'לס!/

קדושה ניו יורק קדושה סן פרנסיסקו קדושות סיאטל/ ופאוריה פאריס קדושה טאנג'יר קדושה מוסקבה ואיסטנבול קדושות/

קדוש הזמן בנצח הנצחים בזמן קדושים/השעונים בחלל קדוש המימד הרביעי/ קדוש האינטרנציונל החמישי קדוש המלאך במולך/

 קדוש הים קדוש המדבר פסי הרכבת קדושים/ קדוש הקטר קדושים החזיונות קדושים התעתועים/ קדושים הנסים קדוש גלגל העין/ קדושה השאול!/

סליחה קדושה! רחמים! נדיבות! אמונה! קדוש! שלנו!/ גופות!  סבל! גדלות!/

קדוש טוב הלב החכם המבריק ביותר והעל טבעי של הנשמה!"

 אלן גינזברג זצקלל"ה זיע"א (זכר צדיק וקדוש לברכה זכרו יגן עלינו אמן) נפרד מגופו החודש (אפריל) לפני שלוש שנים, בגיל 71.  אם יש דמות שראוי להדליק נרות ולהשתטח על קברה, זה בטח היהודי הזה, עם הזקן הפרוע והמשקפיים המוזרים.